מאת: מערכת בילוי נעים 

הסנדלרThe cobbler
מה- 26.3.15 בבתי הקולנוע ברחבי הארץ

מקס (אדם סנדלר) הוא סנדלר ניו-יורקי שירש את העסק מאביו (דסטין הופמן). באחד הימים מגלה מקס במחסן החנות מכונת תפירה לתיקון נעליים, שכל נעל שהוא יתקן במכונה, וינעל אותה לרגליו, תגרום לו להפוך לאדם בעל הנעל. במהרה הוא מוצא את עצמו כמאהב של הנערה היפה בבלוק, שותף לשוד של המאפיה וגם מוכן למלא את בקשתה של אימו - להיפגש עם אבא לדייט אחרון. וכך הוא נכנס לנעליו של אביו והופך ל..דסטין הופמן...

החיים נראים הרבה יותר יפים כשהולכים בנעליים של אחרים, עד ש... מקס נכנס לנעלים שהוא לא היה אמור להיכנס אליהם...

במאי: תום מקארתי
תסריט: תום מקארתי, פול סאדו
הפקה: ניקולאס קרטייה, זאב פורמן, מייקל בידרמן, מרי ג'יין סקלסקי, תום מקארתי 
צילום: מוט הופפל
עריכה: תום מקרדל
שחקנים: אדם סנדלר (מקס סימקין), דסטין הופמן (אברהם סימקין), סטיב בושמי (ג'ימי), 
קליף סמית (לאון לודלו), אלן ברקין (איליין גרינוולט)
ארה״ב 2014
99 דקות
הפצה – סרטי שובל וסרטי יונייטד קינג
יחסי ציבור – דורית חורדי 054-4999755 dorithordi@bezeqint.net

תום מקארתי – במאי, מפיק ותסריטאי
תום מקארתי הוא התסריטאי והבמאי של “אנשי התחנה”, "האורח", ו-”WIN WIN". הוא זכה לשבחים והכרה והיה מועמד לאוסקר על תסריט הסרט "למעלה" (UP) של פיקסאר. מקארתי, שנודע בעיקר בזכות המשחק שלו לפני שנכנס לסצנת הקולנוע, ממשיך את הקריירה שלו כשחקן והופיע בסרטים כגון "גיבורי הדגל”, "סוריאנה”, "לילה טוב ובהצלחה”, "פגוש את ההורים”, "כל אנשי המלך", ולאחרונה בעונה האחרונה של הסדרה של HBO "הסמויה". הסרט האחרון בבימויו ובכתיבתו של מקארתי הוא הסנדלר, בכיכובם של אדם סנדלר ודסטין הופמן.

שחקנים -
אדם סנדלר (מקס סימקין)
אדם סנדלר זכה להצלחה פנומנאלית כשחקן, כותב, מפיק ומוזיקאי.
סרטיו של סנדלר גרפו מעל ל-3 מיליארד דולר בכל העולם כולל הסרטים שוברי הקופות, ''מגודלים 2'', ''לזרום עם זה'',"מגודלים”, "סיפורים לפני השינה" של אולפני וולט דיסני, "אל תתעסקו עם הזוהאן" של סרטי סוני, הקומדיה של סרטי יוניברסל "צ'אק ולרי” ו"תקועים בחופשה”. קומדיה רומנטית בה מכבבת לצידו דרו ברימור.
כיכב בין השאר ב- "אנשים מצחיקים", "שמור עלי", "קליק", "משחק מכור", "ספנגליש", 
"50 דייטים ראשונים" עם דרו ברימור, “סדנה לעצבים" עם ג'ק ניקולסון, ו- “מוכה אהבה" שעליו היה מועמד לפרס גלובוס הזהב.
דיבב בסרטים "מפלצת של מלון", "ג'ק וג'יל" לצד קייטי הולמס ואל פצ'ינו, "לזרום עם זה" עם ג'ניפר אניסטון, "שומר גן החיות".

סנדלר נולד בברוקלין, ניו יורק וגדל במנצ'סטר, ניו המפשייר. הנגיעה הראשונה של סנדלר בתחום הקומדיה הייתה בגיל 17 כשהופיע ב"בוסטון קומדי קלאב". מאז הוא התמכר והופיע בקביעות במועדוני קומדיה ברחבי המדינה בזמן שהוציא תואר באמנות טהורה באוניברסיטת ניו יורק. בזמן שעשה מופע סטנד-אפ, גילה אותו דניס מילר וגייס אותו להצטרף לצוות "סאטרדיי נייט לייב" שם עבד קבוע במשך חמש עונות.

דסטין הופמן (אברהם סימקין)
זוכה שני פרסי האוסקר ומועמד שבע פעמים. הופמן תפס את תשומת הלב של העולם כששיחק את דמותו של בנג'מין בראדוק בסרט המועמד לאוסקר של מייק ניקולס "הבוגר". מאז הוא היה מועמד לעוד שישה פרסי אוסקר על מגוון רחב של סרטים כגון, “קאובוי של חצות", “לני", "טוטסי", ו“לכשכש בכלב". הופמן זכה בפרס האוסקר בשנת 1979 בשל תפקידו בסרט, "קרמר נגד קרמר" ושוב בשנת 1988 על תפקידו ב"איש הגשם"
ב1997, הוא זכה בפרס "ססיל ב. דמיל" המוערך של פרסי גלובוס הזהב.
לאחרונה הופמן הוציא את הסרט הראשון בבימויו: “קוורטט" בכיכובם של, מגי סמית', טום קורטני, בילי קונולי, פולין קולינס, מייקל גמבון, ושרידן סמית'. הופמן זכה גם כן בפרס "הבמאי פורץ הדרך של השנה" בטקס פרסי הסרטים של הוליווד.
לאחרונה הופיע בסרט של ג'ון פאברו "שף" וסיים את ההפקה של סרטה של דרבלה וולש, "ESIO TROT" עם ג'ודי דנץ'. בנוסף, הופמן סיים לעבוד על הסרטים "הביוגראפיה של לאנס אמסטרונג", “BOYCHOIR".

בשנת 2010, כיכב הופמן עם פול ג'יאמטי בסרט "הסיפור על פי ברני", בבימויו של ריצ'רד ג'. לואיס. הסרט הופק על ידי סרטי סוני. הופמן שיחק בסרט "פגוש את הפוקרים הקטנים" עם בן סטילר, רוברט דה נירו וברברה סטרייסנד.
סרטים נוספים בהם השתתף: “המסע של דספרו", “חנות הפלאים",”מעבר לכל דמיון", “הבושם", "פגוש את הפוקר'ס", “למצוא את ארץ לעולם לא", “אני אוהב האקביז", “קובה, סיפור אהבה", “לרדת מהפסים", “משחק המושבעים", “איש קטן גדול", “כלבי הקש", "הפרפר", “כל אנשי הנשיא", “איש המרתון", "שעת מבחן", “אגתה", “הבטלנים מאישתר", “דיק טרייסי", “בילי באת'גייט", “עיר בטירוף", “HERO", “סליפרס", “ספרה", “AMERICAN BUFFALO", "הוק" ו"התפרצות".

הופמן נולד בלוס אנג'לס ולמד בקולג' הקהילתי של סנטה מוניקה. מאוחר יותר למד ב"playhouse” בפסדינה לפני שעבר לניו יורק על מנת ללמוד אצל לי סטרסברג.
להופמן הוענקה מדליית סזאר המכובדת בפרסי סזאר של 2009.

סטיב בושמי (ג'ימי)
סטיב בושמי בנה קריירה על ידי הצגת דמויות בלתי נשכחות והמיוחדות ביותר בקולנוע העכשווי.
בושמי זכה בפרס ה"אינדפנדנט ספיריט", בפרס מבקרי הקולנוע של ניו יורק, והיה מועמד לגלובוס הזהב בשל תפקידו בסרט "העולם שבפנים" של mgm בבימויו של טרי זוויגוף, לצידו שיחקו ת'ורה בירץ' וסקרלט ג'והנסון. בנוסף היה מועמד לפרס האמי בקטגוריית שחקן המשנה הטוב ביותר, כששיחק את דמותו של טוני בלנדטו בעונה החמישית של "הסופרנוס", היה מועמד לפרס האמי בקטגוריית השחקן אורח הטוב ביותר על הופעתו בתוכנית "רוק 30”.
כיכב בדרמה של HBO “אימפריית הפשע" בה זכה על תפקידו בפרס גלובוס הזהב, שני פרסי "גילדת שחקני המסך" ושתי מועמדויות ל"אמי".

קורות חייו כוללים את סרטו של מרטין סקורסזה "סיפורי ניו יורק", סרטו של ג'ים ג'ארמוש "קפה וסיגריות" ו"רכבת המיסתורין" עליו היה מועמד לפרס ה"אינדפנדנט ספיריט", סרטו של אלכסנדר רוקוול "מישהו לאהוב" וזוכה פרס פסטיבל סאנדנס לשנת 1992 “IN THE SOUP", "כלבי אשמורת" של קוונטין טרנטינו, אשר הביא לזכייתו בפרס ה"אינדפנדט ספיריט" על הופעתו היוצאת מן הכלל בתור מר. פינק, סרטיהם של האחים כהן "צומת מילר", "ברטון פינק", זוכה פרס האוסקר "פארגו", "ביג לבובסקי" ו"TWENTY BUCKS", "צרות כפולות" של טום דיצ'ילו וסרטו זוכה פרס פסטיבל סאנדנס "רעש מצלמים" עם דרמוט מלרוני וקתרין קינר, “דספרדו", "סידורים אחרונים בדנוור" ", “קנזאס סיטי" של רוברט אלטמן, סרטו של ג'ון קרפנטר "הבריחה מאל איי" עם קורט ראסל, "קון אייר" ו"ארמגדון" 
של ג'רי ברוקהיימר הפקות, "THE IMPOSTORS" של סטנלי טוצ'י, סרט הטלוויזיה של HBO “THE LARAMIE PROJECT", “LOVE IN THE TIME OF MONEY", “סיפורי דגים" של טים ברטון, “THE ISLAND" של מייקל ביי, ”בית ספר לאומנות" של טרי זוויגוף, “צ'אק ולרי" עם אדם סנדלר, “אני חושב שאני אוהב את אשתי" עם כריס רוק וכמה הופעות קמע בסרטים כגון "שמש עולה", “הקפיצה הגדולה", “ביג דדי", “ספרות זולה", ו"זמר החתונות". בושמי הופיע לאחרונה בקרדיטים של הסרטים , “YOUTH IN REVOLT" של מיגל ארטטה, בסרטיו של אורן מוברמן "השליח", “רמפארט", "ברט וונדרסטון המופלא" עם סטיב קארל וג'ים קארי ובסרט "מגודלים 2” עם אדם סנדלר.

קריירת הבימוי של בושמי כוללת גם כמה סדרות טלוויזיה לרבות, "רצח מאדום לשחור" של “HBO” עליו היה מועמד לפרס "גילדת הבמאים של אמריקה", “הסופרנוס" של “HBO” עליה היה מועמד לפרס ה"אמי" ופרס "גילדת הבמאים של אמריקה" על כך שביים את הפרק "pine barrens” בעונה השלישית. הוא ביים פרק של התוכנית זוכת פרס האמי, “רוק 30”, ופרק של סדרת הדרמה המצליחה "האחות ג'קי" בכיכוב אדי פאלקו.


כיצד נוצר הסיפור?
הסיפור החל כאשר חשבתי על הביטוי "לצעוד בנעליו של האחר" ומשמעותו. לא ידעתי מה מקורו, אז חקרתי את זה ושיחקתי עם זה. לאחר מכן יצרתי קשר עם פול סאדו שכתב איתי את התסריט. ומשם זה המשיך להסתחרר, היו הרבה שיחות לילה מאוחרות עד שסיימנו את הסיפור.

כיצד אתה ופול סאדו(כותב משנה) התחלתם לעבוד יחדיו על הסיפור?
פול הוא חבר וכותב נהדר. כשעלה לי הרעיון הזה חשבתי שהוא באמת האיש המתאים לכך.
הוא מבין את האזור הדרום מזרחי של מנהטן, הוא חי שם. משפחתו התיישבה שם במקור ואז עברה לברוקלין כך שהוא מבין את המקום מלידה. הוא היה משתף הפעולה המושלם לכך.

האם תוכל לתאר את הסיפור?
הוא מספר על סנדלר דור רביעי (חמישי למען האמת) בדרום מזרח מנהטן שעכשיו מתגורר בברוקלין, אך עדיין יש לו את החנות המשפחתית בדרום מזרח מנהטן. הוא מרגיש שהחיים שנועדו לו, עומדים במקום ושאין לו שליטה על כך. בסופו של דבר הוא מוצא נכס משפחתי, מכונה לתיקון נעליים שהוא נאלץ להשתמש בה. המכונה היא מה שתופר את הסוליה לנעל. הוא משתמש בה ומגלה שיש לה כוחות מיוחדים שמאפשרים לו להיות ולעשות דברים שונים בחיים. הנושא העיקרי של הסיפור הוא גילוי עצמי.

תוכל לתאר את מקס, דמותו של אדם סנדלר?
בתחילת הסיפור מקס מרגיש תקוע בחייו. כמו אנשים רבים, יש לו משבר אמצע החיים.
הוא תוהה האם זה כל מה שמצפה לו. במהלך הסיפור הוא מגלה שיש לו הרבה יותר ממה שחשב. בנוסף יש חור גדול בלבו בתחילת הסיפור משום שאביו נעלם כשהיה ילד קטן. במהלך הסיפור התעלומה נפתרת ויש לו רגע להשלים פערים עם אביו.

כיצד השחקנים משפיעים על הבימוי שלך?
אני אוהב לעבוד עם שחקנים. זה אחד החלקים הטובים ביותר בעבודה מבחינתי. אני אוהב ללהק סרט, לחבר את כל החלקים יחדיו ולצפות בשחקנים שונים הבאים מרקעים שונים משתפים פעולה. במקרה הזה יש את אדם סנדלר, דסטין הופמן, סטיב בושמי, וקליף סמית,
אני אוהב לגרום להם לעבוד יחד ולראות את זה בפעולה. כשאתה עובד עם מקצוענים אמיתיים, וכל השחקנים האלה הם באמת אנשים שנפלא לעבוד איתם, אלן בארקין, מלני דיאז, דן סטיבנס ועוד רבים אחרים, זו זכות נהדרת.

כיצד הורכב צוות השחקנים?
אדם היה החלק הראשון. חשבנו עליו כשכתבנו את הסיפור. יצרנו איתו קשר. לא הכרתי אותו כלל אך הסתדרנו מצוין. מהרגע הראשון והוא החליט להצטרף. כל השאר די הסתדר מעצמו והרכבנו את הצוות הנהדר הזה. עבדו על התסריט במשך שנתיים אך הסרט עצמו נעשה במהירות, זה נחמד כשזה קורה.

איך היה לעבוד עם דסטין הופמן?
דסטין הוא אמן והוא יסודי באופן יוצא דופן לפני שהוא מצטרף לסרט. הוא אוהב לוודא שהוא באמת מבין את מהות הסרט. זו זכות לדבר עם דסטין הופמן בטלפון על התסריט שלך במשך שעתיים. למדתי המון.

במה "הסנדלר" דומה לשאר הסרטים שלך?
"הסנדלר" מרגיש כמו סרט שלי בתחילתו, אך לאחר מכן הוא נהיה שונה מאוד. יש בו קסם, קטעי מתח והוא נוגע בהרבה עולמות שונים, יש לו מבנה ומרחב שהיה נהדר לשחק בהם. יש עלילה רחבה. זה סרט שמונע על ידי עלילה ויש בו הרבה ז'אנרים שונים, בייחוד אגדות וגיבורי על, זאת הייתה הזדמנות להתנסות בהם בדרכנו. זה היה מאתגר ובו בזמן מהנה.

מה הוא הז'אנר?
זה מסובך. הייתי אומר קומדיה רומנטית אך עם הרבה אגדות. אולי אגדה אפלה , כיפית.

מה הוא תפקידה של העיר ניו יורק בסרט?
לדרום מזרח מנהטן יש אופי מיוחד. שם צולמו הרבה חלקים מהסרט ושם מקס (דמותו של אדם סנדלר) העביר את תקופת הנעורים שלו ואת חייו הבוגרים. הגיוון של העיר ניו יורק וההיסטוריה של דרום מזרח מנהטן הם חלק מרכזי בסרט. הסרט מתחיל בשנת 1903 בתוך בניין דירות כך שהוא משויך רבות להיסטוריה של השכונה הספציפית הזאת. זה משהו שמוזכר בסרט ללא הרף, עד לסצנה האחרונה. אני חובב היסטוריה מושבע. המשרד שלי נמצא בדרום מזרח מנהטן אך להכיר את האזור הזה באמת, להבין אותו ולחקור אותו כפי שחקרנו, היה הנאה צרופה.

מה היו חלק מההיבטים המאתגרים ביותר?
מבחינת ההפקה, צילמנו בעיר ניו יורק, דבר שתמיד מאתגר בפני עצמו, אך גם היו לנו הרבה אתרי צילום כך שזזנו המון. זו נסיעה מהירה ולחוצה, כך תמיד ראינו זאת. אך כדי לעשות זאת בתוך התקציב שלנו היינו צריכים להיות זריזים. זה היה אתגר. בייחוד בניו יורק, זה הטוב והרע בניו יורק.
מבחינת הסיפור, רק להצליח לעקוב אחריו היה אתגר. יש הרבה חלקים בתנועה.

התלבושות ועיצוב הסט שיחקו תפקיד מרכזי בסרט, איך אתה מתאר את התהליך הזה?
הכול התחיל עם הסנדלרייה. סטיב קרטר, מעצב ההפקה שלנו, עשה עבודה נפלאה ביצירת מקום שעשה רושם שהיה שם מאה וחמישים שנים. אנשים הגיעו בזמן שצילמנו ורצו להשאיר אצלנו נעלים לתיקון, לדעתי זה תמיד סימן טוב. הוא באמת יצר מקום שהרגיש יומיומי וקסום. מעבר לכך, היו לנו המון עולמות שונים שסטיב היה צריך ליצור. חלק מהעולמות יותר פנטסטיים מאחרים אך מקורם תמיד היה במציאות שלנו. היה איזון בין העולמות.

מעצבת התלבושות שלנו, מליסה טות', הייתה צריכה לחשוב על תלבושות לאדם שלפעמים גם עוד 10, 11, 12 דמויות שונות ילבשו. היה כיף לראות את זה בפעולה.