מאת: אליצור ראובני

"צלף אמריקאי"
אקשן/ביוגרפיה/דרמה
ארה"ב
2014
אורך הסרט: 132 דקות

משתתפים:
בראדלי קופר (כריס קייל)
סיינה מילר (טאיה קייל)
לוק גרימס (מארק לי)
ג'ייק מקדורמן (ביגלס)
קורי הארדריקט ("די")
קווין לאסז (דאובר)
נאוויד נגאבאן (שייח אל-עובדי)
קייר אודנול (ג'ף קייל)

יוצרים:
קלינט איסטווד (בימוי)
ג'ייסון הול (תסריט)
על פי אוטוביוגרפיה מאת כריס קייל, סקוט מקאוון, ג'ים ד'פליס.
קלינט איסטווד, רוברט לורנז, אנדרו לאזאר, בראדלי קופר, פיטר מורגן (הפקה)
טים מור, ג'ייסון הול, שרום קים, סטיבן מנאצ'ין, ברוס בקמן (מפיקים ראשיים)
תום שטרן (צילום)
עיצוב הפקה (ג'יימס ג'יי. מוראקאמי
עיצוב תלבושות (דבורה הופר)

יש סרטים שכבר בשלב הרולר אתה ממלמל ווהאו איזה סרט ואכן "צלף אמריקאי" ניחן בכל הפרמטרים של להיט קופתי שמהדקה הראשונה עד לדקה האחרונה ישבתי מרותק לכיסא תוך הזדהות מוחלטת עם גיבור הסרט ולנו הישראלים קל מאד להתחבר עם הסרט ועם הגיבור כי בעצם לנו יש את חיילי צה"ל שהם הגיבורים שלנו והאוייב שלנו הוא בעצם אותו אוייב שהיה לאמריקנים בעירק, מה זה משנה אם השם של האוייב זה חיזבללה או חמאס או מילציות סוריות או דהע"ש ואין יותר מהישראלים להבין את האמריקאים שנאלצו לפתח דוקטרינת לחימה שונה מכל מה שהם הכירו קודם.
גדולתו של הסרט המרתק הזה הוא קודם כל בסיפור שמבוסס על מקרה אמיתי ועם בימוי מעולה של אחד הגדולים בהוליווד הלא קלינט איסטווד שעשה עבודת בימוי מדהימה שהצילום והעריכה עם הסאונד המשובח יצרו אותנטיות מושלמת ואיך אפשר לא להגיד שאפו ענק לקלינט על בחירת קאסט שכל אחד מהם וכולם יחד יצרו שעתיים ורבע של אקשן מהול בהרבה התרגשות ודמעות.
רוצו לראות סרט ששווה כל שקל.

הציון: 9.5 בסולם "בילוי נעים"

על הסרט
קלינט איסטווד מביים את "צלף אמריקאי" בכיכובו של בראדלי קופר. 
קופר מגלם את כריס קייל, צלף מוכשר שכישרונו הפך אותו לגיבור בשדה הקרב. אבל עבורו זה לא היה רק כושר דיוק.
לוחם הצי, כריס קייל, נשלח לעיראק עם משימה אחת ויחידה: להגן על אחיו לנשק. יכולת הדיוק שלו מצילה את חייהם של אינספור חיילים וכשהסיפורים על ביצועיו ואומץ לבו מתפשטים הוא זוכה לכינוי "אגדה". אך, המוניטין שלו יוצא אל מעבר לקווי האויב, שמצידו שם פרס על ראשו והופך אותו למטרה מרכזית. 
בחזית הבית הוא נלחם במלחמה אחרת – הקרב על היותו בעל ואב טוב כשהוא נמצא הרחק הרחק.
הסרט מבוסס על אוטוביוגרפיה שהייתה רב מכר ושהתה 18 שבועות ברשימת רבי המכר של "הניו יורק טיימס" (13 מהם במקום הראשון).

על ההפקה
"אני חייב לומר לך: אתה לא זוכר את האנשים שהצלת. אתה זוכר את אלה שלא הצלחת להציל. אלה הפנים והמצבים שנשארים איתך לנצח"

לולא כישרונו הייחודי כריס קייל היה עוד אחד ממיליונים של לוחמים. המלחמה בעיראק הכתירה אותו לצלף, הקטלני ביותר בהיסטוריה הצבאית של ארה"ב. אבל היוצרים של "צלף אמריקאי" ידעו שמעניין באותה מידה, אם לא יותר, לבחון את האדם מאחורי המספרים. 
איסטווד, שביים והפיק, מציין: "עשיתי סרטי מלחמה בעבר, אבל זה היה מרגש כי כאן דובר על הכישורים במלחמה ובחיים האישיים שהפכו הכול למעניין יותר. הסרט מראה איזה מחיר משלמים החיילים – אבל בוחן גם את הלחץ שמופעל על המשפחה כולה. זה טוב להיזכר מה עומד על הפרק כשהולכים למלחמה ולהבין היטב מה אתה מקריב".
בראדלי קופר, שמככב בתפקיד הראשי וחתום על הסרט גם כמפיק, מוסיף: "במידה מסוימת זהו סרט אוניברסלי המתאר מה לוחמים צריכים לעבור כשהם בשדה הקרב ואז פתאום בבית בחיים "הנורמליים". זה מאוד ריגש אותי. אהבתי את העובדה שזהו יותר מחקר אופי מאשר סרט מלחמה. גם הסרטים האחרים של איסטווד כמו "בלתי נסלח", "גרנד טורינו" ועוד – עוסקים יותר בדמויות על רקע מסוים ומשתנה, כך שאיסטווד היה ללא ספק הבמאי לספר את הסיפור בדרך אמיתית ואמינה"
השחקן ממשיך להצביע על הדרמה האנושית המוצפת ב"צלף אמריקאי", שהולמת את הרפרטואר של איסטווד: החקירה של הטבע הגברי על רקע אלימות וצדק המתערבבים זה בזה. "כריס לא היה אדם אלים. להיפך. אבל כשהוא נקרא למשימה, הוא מאמין בצדקת המטרות ומתייצב. הגבורה שלו לא מתבטאת רק במספר האנשים שהרג במלחמה, אלא גם ביכולת שלו להתעמת עם פצעי המלחמה, והשפעותיהם על משפחתו".
התסריט מבוסס על ספר באותו שם שכתב קייל במשותף עם שני כותבים נוספים. אבל המפיק הראשי, ג'ייסון הול, שוחח עם קייל על הבאת הדברים למסך הגדול לפני שהספר בכלל נכתב. הוא נזכר: "התעניינתי במסע שעובר לוחם בעמדה כזו – מה גרם לו להילחם ובאיזה מחיר. אנחנו יודעים שהמלחמה היא גיהנום אבל בסרט רציתי להראות שהמלחמה היא אנושית".
שותפו הוותיק של איסטווד להפקה, רוברט לורנז, אומר: "אהבנו מאוד את הגישה של ג'ייסון בגלל שהיא מאוזנת נכון יותר ומראה תמונה מלאה יותר של מה שעבר על כריס גם בשדה הקרב וגם בחזית הביתית"
--
כריס קייל חי על פי קוד פשוט: אלוהים. מדינה. משפחה. אלה לא היו סתם מילים עבורו, אלא בסיס לחיים שהוקדשו לשירות, למשימה ולמשהו גדול יותר ממנו. הדרישות הגבוהות של עבודתו כלוחם בצי והעומס שהוטל על אלה שאוהבים אותו, בייחוד אשתו, טאיה – גרמו לו בסופו של דבר לחשוב מחדש על סדר הנאמנויות שלו אבל לא על המחויבות שלו כלפיהם.
איסטווד: "כריס גדל עם המנטרה הזו. היא הוחדרה בו עוד בילדותו. הוא האמין שחלק נולדו להגן על אחיהם והוא ידע שהוא אחד מהם. זה אחד הדברים שמשכו אותו לשוב כל פעם לשדה הקרב ולהשאיר את משפחתו מאחור".
המוניטין של קייל ליוו אותו גם בשובו הביתה וגם מפיקי הסרט פיטר מורגן ואנדרו לאזאר - שמעו אודותיו. מורגן: "שמענו על כל ההישגים שלו כלוחם בצי והבנו איזה פטריוט גדול הוא, אבל ככל שצללנו פנימה – כל הזמן צף ועלה עד כמה הוא היה בחור טוב. אהוב ומוערך על ידי משפחתו, חבריו ואלה ששירתו לצדו. רצינו לבנות סיפור סביב הנושאים הרגשיים בחיים שלו, הדברים השונים שהניעו אותו".
לפני כתיבת התסריט, הול נסע לטקסס כדי לפגוש את קייל. "הוא לא כל כך הרבה לדבר בהתחלה", אומר הול, "אבל כשעזבתי הרגשתי שמצאתי דרך לספר את הסיפור ולזכות באמונו. ואז כשדיברנו ליד הדלת הוא אמר: ' אה, דרך אגב, אנחנו כותבים ספר'. בהתחלה היה נדמה שהספר יהיה מכשול – אבל לבסוף הוא היה מקור פנטסטי".

לאזאר מאשר: "הרגשנו מחויבות לספר את הסיפור הזה הרבה לפני שהוא הפך לרב מכר, אבל בגלל הספר הייתה לנו את זווית הראייה של כריס". אבל עדיין לכריס היה גם צד אחר שאותו ראה הול והיוצרים רצו שייכלל בתסריט. "היה קל יותר לספר בסרט אך ורק את הסיפור שלו, אבל כריס הוא אדם מורכב יותר. הספר נכתב פחות משנה אחרי ששב הביתה והוא נתן פחות מקום לצד הרך יותר של כריס – הבעל והאב האוהב – וכמה מהרגעים הקשים שהוא וטאיה עברו בין ארבעת התקופות בהן נשלח להילחם. המלחמה הזו אמנם הרגישה רחוק, אבל משפחות החיילים נשארו בקשר יותר מתמיד בגלל השימוש הרווח בטלפונים". 
"טאיה שמעה כמה דברים נוראיים דרך הטלפונים האלה, אבל זה היה הקו שלה אליו ואני חושב שהקול שלה עזרה לו למצוא את דרכו הביתה. אני לא חושב שהבנתי מיהו בדיוק כריס עד שפגשתי את טאיה".

"יש הרבה התרחשות אינטנסיבית", מעיד איסטווד. "אבל הנשמה של הסרט ומה שמניע את הסיפור הן מערכות יחסים: בין כריס לאחייו לנשק ובין כריס לאשתו – שזוהי מערכת היחסים המרכזית בסרט. כריס היה משוגע עליה, אבל באותה מידה חש מחויבות למלא את דרישות המדינה ממנו".
סיינה מילר המגלמת את טאיה אומרת: "בשורה התחתונה זהו סיפור אנושי על שני אנשים, אחד מהם עושה דברים אדירים שקשה לדמיין הרחק מהבית, והשני – מנסה להחזיק את המשפחה יחד. תחושת השליחות של כריס הייתה כל כך גדולה בגלל האדם שהוא. הוא האמין שאם יישאר בביתו עם משפחתו יותר אנשים ייהרגו וזו חתיכת דילמה מוסרית להתחבט בה". למרות שהיה לה מאוד קשה, אני חושב שטאיה הבינה אותו וניסתה להיות תומכת וסבלנית, אבל זה קשה – בייחוד כשיש ילדים.

קופר שעבר טרנספורמציה פיזית כדי לגלם את קייל מסכים עם הדברים: "מעולם לא הרגשתי שהמחויבות היא עול, היא נתנה לי כבוד. נראה היה שניתנה לי הזדמנות להראות עד כמה אני מעריך את הלוחמים האלה. אהבתי כל רגע בנעליים האלה. כל רגע".

בפברואר 2013 טרגדיה איומה הפכה את המחויבות של היוצרים להבטחה. כריס קייל – ששרד 4 סבבי לחימה מסוכנים בעיראק, והקדיש את חייו לאחר הלחימה לעזור ללוחמים ותיקים כמוהו – נרצח לא הרחק מביתו בתקרית ירי על ידי לוחם ותיק לו ניסה לעזור. "לא יצא לי עוד לפגוש אותו בשלב הזה, רק שוחחנו בטלפון", אומר קופר "ואז, פשוט ככה – הוא נעלם".
לאחר הלוויה הול התקרב לטאיה והעביר איתה שעות של שיחות טלפוניות בהן סיפרה לו על חייה עם כריס. "לפתע הפך הסרט לעוד דרך עבורה ועבור ילדיה לזכור את אביהם והיא רצתה שהוא יהיה אמין", אומר הול. "זה לא היה רק תראפיה עבורה, אלא גם דרך עבורי לשים את האצבע על הקול שלה במילים שלה. כשנה לאחר מכן איסטווד ובראדלי קופר נסעו לטקסס כדי לפגוש את משפחתו של כריס כולל טאיה, הוריו, ילדיו ואחיו. 

הבמאי נזכר: "זה היה חיוני עבורי לבלות איתם את הזמן הזה כי זה נתן לנו תמונה טובה יותר של מי כריס היה". "הבטחנו להם שנעשה צדק עם כריס", מוסיף קופר, "והאמת שהיא שבאמת חשתי שהוא שם".
טאיה מאשרת שההבטחה מומשה "אני נותנת את מלוא הקרדיט לג'ייסון, שבילה כל כך הרבה זמן בחיפוש מידע ולמד את כל הרבדים של כריס. וגם לקלינט ובראדלי ולכל מי שהיה מעורב בסרט. עבורי זהו בונוס לדעת שאנשים יקבלו הצצה לחיים של כריס, האיש שאהבתי ושתמיד אוהב וכעת זה מונצח בסרט. הסרט הוא חלק מכריס והוא תיאור מדויק של המכלול שלו כאדם – לא רק כלוחם – אבל כגבר. לא יכולתי לבקש יותר מזה".

הסרט מעניק הצצה לילדותו של כריס ומצביע על כך שהדברים שאביו לימד אותו ואת אחיו, הם שהובילו אותו בהמשך חייו. קופר: "אני חושב שכריס היה מאלה הקדישו את חייהם להגן על אחרים ורואים את זה לאורך חייו". 
איסטווד מוסיף: "הוא היה ילד גדול וחזק שהאמין בלחימה עבור האנדרדוג. זה מה שהוביל אותו להיות צלף. הג'וב שלו היה להשגיח על הגדודים על הקרקע ולאבטח אותם מפני אויב שהם אינם יכולים לראות".

קופר ידע שהתפקיד ידרוש ממנו כוחות פיזיים ומנטליים ובירך על האתגר. "לא הייתה אפשרות לעשות את הסרט מבלי להיות כריס. הייתי חייב ללמוד איך הוא הלך, דיבר ולנסות להתחקות אחר ממדיו כדי בכלל להתחיל להרגיש כמוהו. אם אני לא הייתי מאמין שאני כריס – אף אחד לא היה מאמין. צפיתי בכל דבר מוקלט שמצאתי ועשיתי מחקר מעמיק". קופר עבד עם מאמן דיאלקטים ועם מאמן שהעביד אותו קשה 3 חודשים והביא לעלייה במשקלו ובמסת השריר שלו.
עבור טאיה, העובדה שאיסטווד הסכים לביים את הסרט על כריס הייתה הגשמה של חלום. היא חשבה שזה יהיה נהדר אם זה יקרה, אבל לא באמת האמינה שיש לכך סיכוי...
סיינה מילר שמגלמת את טאיה בסרט מציינת שהעבודה עם איסטווד הייתה חוויה משחררת מבחינה יצירתית. "הוא מלא אמון, האינסטינקטים שלו מכווננים והוא בטוח בעצמו לחלוטין כשהוא יודע שיש לו כל מה שהוא צריך – זה פשוט מכריח אותך להרגיש חופשי כשחקן. אין בעולם מישהו יותר קול מקלינט איסטווד. זו עובדה".
איסטווד: "כל אחד מהשחקנים נתן את כל כולו לסיפור. אני אסיר תודה על ההתמסרות שלהם וההערכה שהם גילו כלפי האנשים האלה שלובשים את המדים ביומיום".
צילומי הסרט החלו בלוקיישן בראבאט שבמרוקו ששימשה ככפילה לעיראק. "הארכיטקטורה במרוקו מזכירה את זו בעיראק", מציין איסטווד. "אתה יכול להרים סט בכל מקום כדי לתפוס סגנון, אבל לצילומי wide shot של ערים ועיירות – זה יותר מסובך לחקות – אז מרוקו הייתה אופציה טובה". לאחר מכן עברה ההפקה לקליפורניה לאל סנטרו ולאחת החוות בהן נבנה דגם אורבני אופייני לעיראק שהתכתב עם הלוקיישנים שצולמו במרוקו. החזית הביתית שאבה את מקורותיה מהבתים האמיתיים בהם התגוררה המשפחה.
איסטווד מסכם: "בכל דבר שעשה כריס תמיד הלך עוד צעד קדימה. כך גם התרחבה עבודתו עם חיילים ותיקים אחרים. זה אמנם הוביל לטרגדיה, אבל זה לא מה שהופך אותו לאיש חשוב או מעניק משמעות לסיפור. אנחנו כולנו מקווים שהסרט יזכיר לאנשים מה החיילים האלה מקריבים ומה משפחתם מקריבה ויגרום להם להעריך יותר את אלה שעושים כל כך הרבה למען מדינתם".